עשר המכות חלק ב': יצירת חיים

עשר המכות חלק ב': יצירת חיים

נמצאו שני סוגי מטה: מטה אלהים ומטה סתם. ניתנו והועברו על ידי מטה משה ומטה אהרן.

'מטה משה' בגימטריה 'בטל-נחש', שימש להעלם 'נחש הקדמון' משל עולם האצילות מספירת היסוד.

'מטה משה' ערכו ת' פחות א', אחרת תא"ו פחות א' שווה ת"ו. בקריאה שניה ת' – א' יוצרת את החיבור בין העולמות "את" משל "את השמים ואת הארץ".

דם:

אחורים פשוטים: אהיה – א אה אהי אהיה ערכו ד"ם, זה 44.

דם הינו ביטוי למחזור משל חיים.

אדם מחוייב לקבל חמצן נקי בשיעור של 21 אחוז. הרי אהי"ה טהור. ברם רק סדר המכות משחרר אותו מהרעלים עד לטיהורו.

משה ואהרן מניחים את מטיהם על היאר והופכים המים למכה הראשונה – ד"ם.

אהרן אחראי על המכה השניה, היא צפרדע, ערכו 444. ד"ם פלוס ש"כ דינים פלוס פ' (י' כפול ה' פלוס ו' כפול ה'), יחדו 'שפך-דם'.

1. בראשית פרק ט

פסוק ו

שׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלהִים עָשָה אֶת הָאָדָם:

אם כן המכה השניה מקיימת צל"ם אלהי"ם הוא בגין השתקפות אהי"ה ד"ם העולה להיכ"ל אדנ"י.

2. בראשית פרק לז

פסוק כב

וַיּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו:

ראובן הנושא בתוכו את 'דודאים' מאזן את אהי"ה-ד"ם "לְמַעַן הַצִּיל אתוֹ מִיָּדָם" אחרת מ"י-ד"ם למען כנוס את הנוזל דם של"ם. לבל יחטאו ותיוותר רק השארית אמ"י-דו"ד (דודאים).

3. ישעיה פרק נט

פסוק ז

רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפּךְ דָּם נָקִי מַחְשְׁבתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן שׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם:

"רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ" היא הצפרדע.

4. משלי פרק ו

פסוק יז

עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שׁפְכוֹת דָּם-נָקִי:

צפרדע:

צפרדע הינה דו חיים, חיה במים וביבשה. קיים מחזור כפול, אך בלתי מושלם, כך הדם הזורם לכל האיברים אינו דם עורקי טהור. הלשון הדביקה והרכה מסוגלת להתהפך ולהשלף החוצה לשם צורך קיומה. בגלגול הראשון יש את הראשן. מח הצפרדע פשוט, חסר קפלים המאפיינים אינטלגנציה מפותחת. תנועותיה הינן ניתור ושחיה. מטילה ביצים. ארבע גפים, כך מלפנים ארבע אצבעות ובאחורים חמש. לצפרדע כעשר חוליות. נושמת דרך העור, זה עשיר בבלוטות המפרישות ריר. הראשן נושם דרך הזימים. עם התפתחותו מתנוונים הזימים ומתפתחות הריאות.

לעיקר הדברים: לצפרדע יש דם שאינו נקי, לא טהור. בהמשלה לאדם, אסור לאדם לשפוך דם, היינו לרצוח, שלא לערב דם בדם הנשפך על הארץ.

 

כנים:

אהרן אחראי על המכה השלישית.

"כנים" ערכו 'דם די אן אי' על משקל "כנים". כנים נוטים להמצא על הראש בין השערות ובשאר חלקי הגוף.

בראשית פרק מב

פסוק לד

וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטן אֵלַי וְאֵדְעָה כִּי לא מְרַגְּלִים אַתֶּם כִּי כֵנִים אַתֶּם אֶת אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ:

על כן "כנים" עניינו יושר ואמת משל 'ראי הנפש' בעבור "עפר הארץ" מקור הכנים.

שמות פרק ח

פסוק יב

וַיּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה אֱמר אֶל אַהֲרן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:

 

כנים מקושרות לציפורניים. זהו קצה הזוהמה.

 

סדר שלשת המכות הראשונות מלמד על מידת אהי"ה (מכת דם) מידת אדנ"י (מכת צפרדע) ומידת הוי"ה (מכת כנם). זהו מעבר יב"ק.

הערב:

אלו ערב רב, מינים של חיות. כולם רוצים להתערבב, להיות בתווך. אלא אז נוצרת סלקציה, אלו בירור הקליפות.

משה אחראי על המכה הרביעית.

"הערב" בגימטריה 'זרע'.

שמות פרק ח

פסוק יז

כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ:

שמות פרק ח

פסוק יח

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרב

לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:

"וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא" עולה במנין "שערום", אלו שדין ומזיקין אחרים.

שמות פרק ח

פסוק יט

וְשַמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאת הַזֶּה:

"ערב", אחרת 'הוא סר', מלשון הוסר', מגלוי חוזר להיות מגולה, נעלם. משום כך "ושמתי פדת", זה המעצור, מין מחסום לברור את הקליפות הרצויות.

דברים פרק לב

פסוק יז

יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לא אֱלהַּ אֱלהִים לא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרב בָּאוּ לא שְעָרוּם אֲבתֵיכֶם:

אלו נקראים 'זרע אחר'. אלו גם יושבים ב'ציפורנים', מכאן נוטלים ידים ומברכים.

בראשית פרק ד

פסוק כה

וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת לִי אֱלהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן:

דבר:

משה אחראי על המכה החמישית.

דבר פוגע בלבד בבעלי החיים אלו המשמשים את האדם לעבודה ולמזון.

שמות פרק ט

פסוק ג

הִנֵּה יַד יְהוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצּאן

דֶּבֶר כָּבֵד מְאד:

"דבר כבד מאד" בגימטריה 'זרע', שידע האדם להעריך לא רק את עצם קיומו אלא גם את עצם קיומם של הסובבים אותו.

שמות פרק ט

פסוק א

וַיּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כּה אָמַר יְהוָֹה אֱלהֵי הָעִבְרִים

שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי:

"יְהוָֹה אֱלהֵי הָעִבְרִים" ערכו 'מטה משה', על משקל המקל והגזר בעבור "שלח את עמי" אלו 'ששים רבוא' מבני עמי ולא תשלם.

שמות פרק ט

פסוק ד

וְהִפְלָה יְהוָה בֵּין מִקְנֵה יִשְרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְרָאֵל

דָּבָר:

"והפלה הויה דבר" בגימטריה 'נחש', להמציא את מקומו שלא יבוא בקהל ישראל הקדושים.

כזכור בני ישראל קבלו את התורה כשהם מטוהרים מכל רע.

שחין:

'הסנה הבער' הינו התפתחות 'שיח' משל 'אנטי חמר' עבור 'פחמן ומימן' ממנו מופק הנפט הגולמי. הנפט הינו מרכיב עיקרי להתפתחות החיים. ידוע, התרכבות אורגנית של צמחים ובעלי חיים עם חידקים רבי עוצמה במשך מיליוני שנים הביאה את השומן הדרוש לקיום ולרווחה של האדם על פני כדור הארץ.

'צמחים פלוס בעלי חיים' הביאו עמם 'רוח אלהים חיים' וגם מהצד המקבל עליו את אות החיים, התרכבות החיידקים ושלמות החמר, קרי נפט, מוביל למכה השישית – שחין, וזה סוד גדול.

התפרקות 'צמחים פלוס בעלי חיים עם חידקים' ('חידקים' בגימטריה 'בקע') נקבל 540 ועם עצמו נתקבל 'ישראל' על שם י'-עקב נקרא. אם נוסיף ל'בקע את ים סוף' נחזור ל'שחין', ולהמשך המסע נחזק אותו עם 'סולם יעקב', זה המעבר בין העולמות וזכות קיום לישראל.

והיהודי אומר:

ברוך אתה הויה אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ברד:

דרך המים לרדת מטה ודרך האש לעלות מעלה.

שמות פרק ט

פסוק כג

וַיֵּט משֶׁה אֶת-מַטֵּהוּ עַל-הַשָּׁמַיִם וַיהֹוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ-אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָֹה בָּרָד עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:

נמצא "וַתִּהֲלַךְ-אֵשׁ אָרְצָה" להכיל את יצר האדם כי רע מנעוריו עמו. להורות כיוונים מנוגדים והפכים במהות החיים, מי שעולה ומי שיורד. ד' יסודות חיים מוכרים לנו עפר, אש, רוח, מים. ובעולמינו אנו מכירים את דרך הטבע המוכר לנו לפי החוקים שניתנו בו. ברם כל החוקים שניתנו בטבע שנתנו על ידי האלהים הפוכים בעולמות המקבילים לנו.

חשבו מח ימין אחראי על צד שמאל ומח שמאל אחראי על צד ימין. הכל הפוך ומנוגד.

לפיכך בקיום העובר העובר מעולם אחד למישנהו נדרש הוא להתהפך בדומה לשלב המעבר בחדש השביעי – כאשר המכה השביעית ברד – עת נדרש להתהפך.

עתה טבע האש לשנות מטבעה וממזגה על מנת לתפוס עמדה חדשה בגוף החומרי – מה שאנו מכנים מצב רוח. האש כאמור מתמזגת עם העפר שהוא השפל והכבד שבחבורה.

ארבה:

שמות פרק י

פסוק טו

וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת-כָּל-עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל-פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא-נוֹתַר כָּל-יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:

"וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ" יען כי נתן בו עין ללא אישון שחור לראות דרכו. לפיכך פניו לעבר החשך.

במדבר פרק כב

פסוק ה

וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ לִקְרֹא- לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי:

"הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי" אלו עפעפים.

חשך:

שמות פרק י

פסוק כב

וַיֵּט משֶׁה אֶת-יָדוֹ עַל-הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חשֶׁךְ-אֲפֵלָה בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים:

פסוק כג

לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלשֶׁת יָמִים וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם:

שבעה ימים "וַיְהִי חשֶׁךְ-אֲפֵלָה" לברוא אישו"ן לתת בו קרנית ורשתית וגם דמעה.

אישו"ן שהוא איש-קטן. לתת בו "אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם".

מכת בכורות:

האישון זוכה ל"יהי אור ויהי אור".

כשאדם ניצל ממות הוא אומר לא פעם: נולדתי מחדש באותו יום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *