עשר המכות: בריאתו של עובר

עשר המכות: בריאתו של עובר

תהליך בריאת אדם בבחינת עפר הוא 'מעשה גלם', משל חומר אשר לתוכו נוצקת רוח אלהים באפו, דבר המעלה אותו בחזקת נס לקיומו עלי אדמות.

בפשט עשר המכות (בניגוד לתפיסה הרווחת לא נקראו מכות כי אם אותות ומופתים) קויימו בשל הרצון לשחרר את בני ישראל מעולו של פרעה מלך מצרים. לכאורה המכות הונחתו על פרעה כי סרב לשחרר את בני ישראל. כל אחד יכול להבין שמספיקה מכה אחת ולא יותר בכדי שהעולם ישתחרר מפרעה. אז מדוע נזקקו בני ישראל לעשר המכות?

למי שעדין לא עודכן, התורה נחלקת לפשט דרש רמז וסוד. כל מהלך מיועד לשכבה מסויימת. על דרך האנלוגיה השכבה העליונה ברורה למי שרואה את הדברים בעיניים ריאליות. השכבה השניה כבר חפורה לעומק והיא דורשת ביאור על הדברים הברורים מאליהם. השכבה השלישית כבר חפורה עמוק יותר ולכן היא מורכבת יתר על המידה. מסתירה ומחביאה דברים הקשורים בעבר ובעתיד גם יחד. השכבה הרביעית העמוקה מכולם כבר נוגעת ברובדים נסתרים הדורשים ביאור משל עצמו, משל ההבחנה הברורה בין גוף (שאנו רואים) לנפש או לנשמה (הנסתרים מעינינו ונוגעים ברגשות ובתחושות).

על מנת להסביר את מעשה עשר המכות מראיה חוויה שונה ניקח את שעון החול הבנוי משני צדדים (אלו מדמים שני משולשים) הנותנים לנו שש מימדים של מעלה ומטה, ימינה ושמאלה, אחורה וקדימה.

בתפיסה של עומקים ומרחקים אנו מכירים במיקרוסקופ – המגדיל בעשרות אלפים את הנקודה הקטנה אל מול הטלסקופ – המצמצם מרחק עם הנקודה הקטנה היותר ממרחק של שנות אור. בהתאמה, אם נתבונן במכות לעומקם נמצא את קיומו של אדם ראשון המתלבש במלבושי גוף, למעשה את התא הראשון המתפתח ממנו.

עשר המכות או בשמם המקוצר דצ"ך עד"ש באח"ב יחדו עולות רא"ש. ראש בבחינת מח המכיל בתוכו את כח"ב המגלם בתוכו את ז"ת אלו ז' ספירות תחתונות. המטרה כאמור להקים אדם לחיים. להפיח בו נשמה. לתת בו בינה ודעת. להכיל בו את שורשיו שיוכל להתרבות בכל הארץ.

תחילת עשר המכות מגרגיר רגב אדמה ובתוכו מתחילה להיווצר שרשרת החיים מגלם ליצור אנוש. לפיכך מכה ראשונה – נותנת בו טיפת דם, זה לב – מרכז החיים. כשמעליו מפקח המוחין כח"ב. בראשית החיים מעולם אדם קדמון השתלשלות עולם האצילות לעולם הבריאה ועד לקיומו של תינוק עם יציאתו את רחם אמו. העוצמה האלהית נקראת בריאה יש מאין נושאת בתוכה גרג"ר א"ש.

יכולנו לדמות את ההקשר רגב אדמה טיפת דם עם לחש אברא-כדברא למשמעות הרחבה הנקרא גלם – להקים מעפר ולהפיח בו נשמת חיים. אברא לשון אברא, להוציא חיים מאין ליש, כדברא – לשון הלחש המעלם מלאכים המהלכים בינותינו.

ברמה הפשטנית לוקחים ורוקחים רגב אדמה עם דם ופיסת צפרדע ושאר המכות יחד עם מלמלא – לחש ומעשה כשפים והכל על מנת להפיח רוח חיים בגולם. ברמה המעמיקה של המדען הוא כבר רוקח את המרכיבים מתוך הדנ"א שלהם (ואת זה כבר מבצעים הלכה למעשה אנשי המדע כמו במקרה העגבניה. לשם חוזקה וחוסנה נוטלים דנ"א של דג הקוטב המאפשר לו לעמוד בקור ומשלבים אותו בדנ"א של העגבניה). כך מובן הפסוק "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי-עָפָר אַתָּה וְאֶל -עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית פרק ג, יט):

גרג"ר א"ש הוא זרע במילוי וממבט מהעולמות העליונים הוא מקיים את יסוד מגן דוד על שש מרחביו.

איוב פרק י, פסוק ט

זְכָר-נָא כִּי-כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי וְאֶל-עָפָר תְּשִׁיבֵנִי:

הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי:

עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשׂכְכֵנִי:

בשלושת המכות הראשונות נמצא כי:

דם קשור במים.

צפרדע קשור לאוויר.

כנים קשור לאדמה.

ראשית חלוקת עשר המכות

המכות דם צפרדע כנים ובקיצור דצ"ך מייצגות את מערכת הדם וההולכה הנשימתית. אפשר לומר שנמצא כאן את מידת גוף – תהליך הבורא אדם בראשיתו.

המכות ערוב דבר שחין ובקיצור עד"ש מייצגות את מערכת התנועה. אפשר לומר שנמצא כאן את מידת נפש – כח החיות.

המכות ברד ארבה חשך ומכת בכורות ובקיצור באח"ב מייצגות את מערכת העצבית כוללת את המוח ועמוד השדרה. אפשר לומר שנמצא כאן את מידת הרוח – ההולכה הרגשית.

מכה ראשונה: דם 

היא ראשית חיים. בראשית התפתחותו של העובר מתפתח בו מח ולב. והקשר בינהם הינו דם.

אחורים פשוטים של ד"ם בסוד אהיה (א אה אהי אהיה) ערכו ד"ם, בגימטריה 44.

דם מספק קשר משפחה, גנים ומעביר מזון לכל הגוף.

הדם נושא את הדי.אן.אי בשם דנ"א אחרת אדנ"-י' בתוכו.

מענין ש'מכה ראשונה דם' עולה במנין אדנ"י במילוי. יען כי הכל כלול-אצור בתוכו.

ואם נרצה לדייק נמצא 'מכה ראשונה דם' עולה במנין "יום הששי" יום בריאת אדם הראשון.

מכת דם (בגימטריה 44) הראשונה קושרת את צבעה להמוגלובין המעביר חמצן לתאים. אפשר לומר שטבעו עוסק בנשימה דבר המאפשר קיומה של אנרגיה חיות בבחינת אש (איש ואשה). כל מולקולת המוגלובין מכילה ארבע מולקולות של "הם" – פיגמנט המכיל ברזל שנקשר לחמצן בקשר חלש והפיך. המוגלובין רווי בחמצן צבעו אדום וכאשר הוא עני בחמצן צבעו כחול סגלגל. אם נחבר 'ברזל המוגלובין הם' יחד עם האות ח' נקבל 444. דבר המוליך למכה השניה צפרדע (בגימטריה 444).

אם כן 4 של 44 (דם) מצוי בתוך 444 (צפרדע) שיש בו 4 (21-17) המכיל 4 ה"ם. וכבר למדנו שארבע (4) בגימטריה 273 מכיל את החיים עצמם, בבחינת מים.

מסתבר שהמרת הדם בגוף נדרשת לתבונה. בשונה מבעל חיים שאינו מבחין בין טוב ורע נדרש מהאדם לקלוט את מצבו הנפשי והבריאותי, הרוחני והעולמי עם עצמו וסביבתו. אולי בתובנה ששורשה בדעת אין בילד את מלואה ואם זאת מושגי יסוד כמו טעים ודוחה כבר באים בחשבון. ואל מערכת הדם עולה המסנן היא הכליה לנקות אותו מיסוריים בין שנעשו במודע ובין שנעשו שלא במודע ועליהם הועמד הערך העליון הוא המצפון בבחינת "שִׁוִּיתִי יְהֹוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד" כך מערכת הלב שאינה נחה לרגע מאפשרת לאדם לעמוד על ההבחנות ולו הקלות ביותר בין טוב ורע, כדאי ואסור, שווה ולא שווה. אז "בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח" במקום הנקרא לב או בחדרי הלב "לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח":

מכה שניה: צפרדע 

מאחר וצפרדע יש ממנה תכונות של חית מים – ראשן, וחית אויר – בבגרות נמצא שהחמצן בתוכה אינו נקי. כלומר יש בו ערבוב של חמצן ודו תחמוצת הפחמן.

עובר בראשית התפתחותו נושא זימים, פניו מזכירות צפרדע, וחי בתוך מים.

קרקור הצפרדע "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל" בגימטריה 1054 אחרת א'-דנ-י.

ישעיה פרק סו, פסוק ו

קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל יְהֹוָה מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו:

שימו לב לדבר מדהים! צפרדע מתקשרת עם שמיעה לפיכך נמצא צפרדע במילוי עולה במנין "מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת-הוֹלֶם פָּעַם" זוהי אזן פנימית שמע תיכונה.

ישעיה פרק מא, פסוק ז

וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת-צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת-הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט:

ושוב, ד"ם בגימטריה 44 וצפרדע בגימטריה 444.

איכה פרק ד, פסוק ח

חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת צָפַד עוֹרָם עַל-עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ:

נמצא פה את מכת צפרדע מתוך "צפד עורם על עצמם" אחרת עור צפרדע כהתחדשות תאים. תכונה זו קשורה גם לזיקנה – ידוע שמתרחשת האטה בצמיחת תאים.

ישעיה פרק נט, פסוק ז

רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפּךְ דָּם נָקִי מַחְשְׁבתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן שׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם:

"רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ" היא הצפרדע.

משלי פרק ו, פסוק יז

עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שׁפְכוֹת דָּם-נָקִי:

צפרדע הינה דו חיים, חיה במים וביבשה. קיים מחזור כפול, אך בלתי מושלם, כך הדם הזורם לכל האיברים אינו דם עורקי טהור. הלשון הדביקה והרכה מסוגלת להתהפך ולהשלף החוצה לשם צורך קיומה. בגלגול הראשון יש את הראשן. מח הצפרדע פשוט, חסר קפלים המאפיינים אינטלגנציה מפותחת. תנועותיה הינן ניתור ושחיה. מטילה ביצים. ארבע גפים, כך מלפנים ארבע אצבעות ובאחורים חמש. לצפרדע כעשר חוליות. נושמת דרך העור, זה עשיר בבלוטות המפרישות ריר. הראשן נושם דרך הזימים. עם התפתחותו מתנוונים הזימים ומתפתחות הריאות.

לעיקר הדברים: לצפרדע יש דם שאינו נקי, לא טהור. בהמשלה לאדם, אסור לאדם לשפוך דם, היינו לרצוח, שלא לערב דם בדם הנשפך על הארץ.

מכה שלישית: כנם

נמצא שבמכה שלישית נולדה בריה חדשה בסוד "והיה לכנם" בבחינת נפש-חיה.

בראשית פרק ב

פסוק ז

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

כנם חסר י' משום שנלקחה אות י' אחת מ"וייצר".

תהלים פרק צב

פסוק י

כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְהוָה כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:

פסוק יא

וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:

כנים מטבעם משתכנים להם בשיער. זה מצדו הקרני מתגדל בציפורנים, שיער, ריסים.

תהליך התהוות אדם בראשית דרכו כתנות עור דרך כתנות אור. אלו יחשבו לו כמו כולו עטוף שקוף בחומר קרני דמוי ציפורניים.

צריך לציין שהכנם בנויות מחומר קרני להם ציפורן הנאחזת בעור בין השיערות.

יוצא מכך שתהליך התחדשות אדם צמצם עצמו עד לתחום הציפורניים. אלה מקיימים את מאורי האש בזמן הבדלה לקראת העיקר "יִתְפָּרְדוּ כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן".

אזי האדם מצמצם את אצבעותיו ואת אגודלו מסתיר כשרק אצבעותיו כלפי האש.

אש-קרני להמעיט את האדם מפני הרע בבחינת כתנות עור לחזק את הטוב בסוד "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי".

ענין נוסף כנ"ם במילוי פו"ר חשבו צפור"ן. הצפורן ידועה כמקום אליו הזוהמה-טומאה משתכן.

חשבו, גוזרים את הצפורן ללא כאב.

מענין שדיומא פרנסה נאמר שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס כל ברואיו מקרני ראמים ועד ביצי כנים.

המכה השלישית, מכת כנים באה אחר המכה השניה. אם המכה הראשונה היא דם במרכז האות ם', הרי המכה השניה צפרדע (דם קר התלוי בטמפ' הסביבה בשל הפרדה בין דם מחומצן מצד השמאל של הלב לבין דם לא מחומצן מצד הימין של הלב – 17 אחוז חמצן במקום 21) מדמה דפיקת לב, קצב הלב, היא פעימת הלב בסוד בלבם-בם-בם. לפיכך המכה השלישית היא התפשטות הדם לעבר השוליים. דם המדמה את נפש האדם הוא טמא במהותו. וככזה נדרש הוא להגן על עצמו מפני מזיקין. טורף ומשמיד וירוסים ומזיקין.

מקורו של הדם במח עצם, בלשד העצמות, שם הוא מיוצר.

עשרת השבטים הואשמו כי מרגלים הם "נָחְנוּ כֵּנִים".

בראשית פרק מב

פסוק יא

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ כֵּנִים אֲנַחְנוּ לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים:

ידוע כי עשרת השבטים הגיעו מעשרה פתחים, לומר כי מתפשטים הם החוצה, בודקים, שומרים, חוקרים – וזה תפקיד המרגלים.

נמצא כי כדוריות הדם הלבנות בולעות כל תוקף או מסתנן. הכל בשם מערכת החיסון. כינה בגימטריה פ"ה, לומר כי הם בולעים ומוצצים לשדו ולא נודע כי בא לקרבם. אפשר גם לומר שכנים הינם 'טפל דם' (טפילים מוצצי דם – כי כינים הינם טפילים, קרי, חייהם תלויים בניצולם את הקורבנות שלהם בהם נדבקו, ואין להם חיים עצמאיים לאחר שהם מופרדים מהגופות שאליהם התחברו).

כנם בגימטריה ע"ם בבחינת "לא ינום ולא ישן שומר ישראל".

במדבר פרק כג, פסוק כד

הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה:

זו המכה הרביעית ערוב בסוד "לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" כנגד "תֹּקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ".

משלי פרק יז, פסוק יח

אָדָם חֲסַר-לֵב תֹּקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ:

קצת על מערכת מבנה הדם:

מחצית מהדם היא נוזל וכל השאר תאים. החלוקה היא פלזמה המהווה כ-55 אחוזים מהנפח הכולל של הדם. כ-45 אחוזים מנפח הדם מתחלקים לתאי דם אדומים, לבנים ולוחיות דם. החלבונים המומסים בפלזמת הדם מבצעים פעולות כגון נוגדנים בהגנה על הגוף ממחלות, חלבונים המשמשים לקרישת הדם בעת פציעה.

מינרלים: סידן חיוני לבנית לבנית חומר העצם והתכווצות תאי השרירים. יונים של נתרן ואשלגן חיונים לפעילות שוטפת של תאי העצבים. הורמונים המאזנים את ריכוזי המינרלים בדם. סוכר גלוקוז הדרוש לכל תאי הגוף כמקור אנרגיה וכמקור לחומרי גלם אחרים. הפלזמה מסייעת לשמר טמפ' גוף קבועה. התאים האדומים נושאים חמצן לגוף – זהו המוגלובין. כל תא אדום נמצא במחזור הדם כ-120 יום. ובתום תקופה זו הוא מתפרק בטחול. לוחיות הדם (טסיות) אלו חלקי תאים המשמשים לקרישת הדם.

כל תאי הדם נוצרים במח העצמות – רקמה רכה הנמצאת בתוך חללים בחלק מעצמות הגוף.

תאי דם לבנים יוצאים מנימי הדם ומהלימפה והם נודדים בין תאי הרקמות בגוף. כתאים בלענים, עם היווצרות מגע עם גופים זרים הם טורפים אותו – חידקים, נגיפים, פטריות ואחרים. מבין שבטים רבים של לימפוציטים רק שבט אחד מזהה את האנטיגן ומתרבה. קיימים שתי קבוצות גדולות המכונות לימפוציטים מסוג ב"י ולימפוציטים מסוג ת"י. לימפוציטים מסוג ב"י שהתרבו לאחר זיהוי אנטיגן מעמידים דורות של צאצאים רבים, שמבשילים ונעשים יצרני נוגדנים. תאי ת"י גורמים למותם של תאים נגועים.

קיימים 20 קבוצות של אנטיגנים שונים של תואם רקמות ובתוכם תת סוגים. נמצא כי אנטיגן ה"י מסוג דם ה"י הוא נוגדן אנטי ב"י. אנטיגן ב"י מסוג דם ב"י הוא נוגדן אנטי ה"י. ה"י וב"י אין בהם נוגדנים. בדם מסוג א"ו חסר אנטיגנים והוא מכיל נוגדנים אנטי ה"י ואנטי ב"י.

מכה רביעית הערב – מענין שהערב מקורו במדבר בשם חיה רעה בסוד "וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה".

יחזקאל פרק יד, פסוק טו

לוּ-חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה:

בנקודה זו מבקשים המדענים העוסקים בשיבוט להעלות עובר אדם לעולם מפרי יצירתם. הענין הוא ששיבוט פועל ללא תכונת "זכר ונקבה ברא אתם" רק הנקבה פעילה. ובאין פרו ורבו נותר רק "וּמָלְאוּ" את הארץ". "וּמָלְאוּ" במילוי מתקבל אר"ץ.

שמות פרק ח, פסוק יז

כִּי אִם-אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת-הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת-הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ:

פסוק יט

וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה:

שלב הערב, המכה הרביעית, הינו שלב ביניים המעביר "פדת" בין גויים ליהודי. זוהי המחיצה המפרידה בין מלכות בית דוד לשאר גויי הארץ.

וזה נקרא גם "בין הערבים".

דבר נוסף דוד המלך היה לו קו"ל ער"ב (דו"ד בחשבון – ד' פעמים ב' בריבוע פלוס ו' פעמים ב' בריבוע פלוס ד' פעמים ב' בריבוע מתקבל ער"ב. חשבו ד' בריבוע פעמים ב' פלוס ו' בריבוע פעמים ב' פלוס ד' בריבוע פעמים ב' מתקבל קו"ל) בסוד "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב".

תהלים פרק קיט, פסוק קכב

עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל-יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים:

מענין שבגין מחיצה זו בקש האלהים שיעשו לו מזבח אדמה בסוד "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה-לִּי".

שמות פרק כ, פסוק כא

מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה-לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת- בְּקָרֶךָ בְּכָל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת-שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:

זכריה פרק יד, פסוק ז

וְהָיָה יוֹם-אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב יִהְיֶה-אוֹר:

במשל ערב ללא אור יום בסוד "וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב יִהְיֶה-אוֹר".

פסוק יב

וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהֹוָה אֶת-כָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל-יְרוּשָׁלָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל-רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם:

יחזקאל פרק ה

פסוק יז

וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר-בָּךְ וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ אֲנִי יְהֹוָה דִבַּרְתִּי:

מכת ערב קשורה לכבד, שכן הכבד נדרש לסנן את הרעלים בבחינת "וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בֵּיתָה" ואז נוצר החיבור בין לב פועם לכבד בסוד "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ גַּם בַּפַּעַם הַזֹּאת".

לכבד פונקציות מרובות של חילוף חומרים הכוללות נטרול רעלים, יצירת מולקולות של חלבונים והפקה של כימיקלים הנחוצים לעיכול. הכבד חיוני להישרדות. הכבד הוא בלוטה ומבצע אחסון גליקוגן, פירוק של תאי דם אדומים, הרכבת מולקולות של חלבוני הפלזמה, ייצור הורמונים ונטרול רעלנים.

לכבד שלושה תפקידים עיקריים: וסקולרי (במחזור הדם), מטבולי (בחילוף חומרים) וְהַפְרָשָתִּי.

מבחינה וסקולרית הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים על ידי פירוק החומר או על ידי קשירת מולקולה נוספת לחומר הרעיל, וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדם מחיידקים, אנטיגנים ונוגדנים. הכבד מייצר חלבוני דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גם מייצר תאי דם אדומים אצל העובר ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים.

מבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב ובו פעילות חילוף חומרים רבה. על כן הוא מכונה "בית החרושת הכימי" של הגוף. רוב הגלוקוז המגיע ממערכת העיכול מתפלמר בכבד לרב-הסוכר גליקוגן. תאי הכבד מפרקים את הגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובצום.  כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקה קבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה.

הכבד מייצר שומנים ואוגר אותם, בנוסף לחומרים חיוניים נוספים כגון ויטמינים, חומצות אמינו וברזל. כמו כן, כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת אנרגיה (מתוך ויקיפדיה).

מכה חמישית דבר – גם במכה זו נוצרה מחיצה בשם "והפלה". ואכן לעיתים העובר אינו מצליח לשרוד את התקופה הראשונה ברחם אמו ונופל.

יחזקאל פרק לח, פסוק כב

וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף- וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ:

שמות פרק ט

פסוק ה

וַיָּשֶׂם יְהוָֹה מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָֹה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ:

"וַיָּשֶׂם יְהוָֹה מוֹעֵד לֵאמֹר" יען שנתן בגלם-עובר נר"ן (נפש רוח נשמה).

דבר מתקשר עם האיבר י"ד בסוד "הִנֵּה יַד-יְהֹוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ". ידוע שעובר בראשית התפתחותו ברחם אמו נוהג למצוץ את אגודלו.

דבר מתקשר עם עשרת הדברים עם לוחות הברית.

הערה, שלוחות הברית מצויים בשפתיים.

שמות פרק ט

פסוק ג

הִנֵּה יַד-יְהֹוָה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד:

מאחר ועסקינן בדבר המצוי בין השפתיים הרי נמצא בו גם לח"ש.

מכה ששית שחין – במובן הפשטני נמצא כאן נגע-מצורע בסוד "הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל-רַגְלָיו" כמו הכל נרקב. ברם מקורו של תהליך זה נעוץ בעובדה שעטה עליו בשר.

שמות פרק ט

פסוק ח

וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ משֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה:

"פִּיחַ כִּבְשָׁן" ממקום הנקרא 'כור הברזל' מבקשים לחדש את תקומתו של אד"ם-מ"ה. ממקום "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" רועד המקום לחדש את נעוריו.

שמות פרק יט

פסוק יז

וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:

פסוק יח

וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָֹה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד:

שמואל ב פרק כג

פסוק יז

וַיֹּאמֶר חָלִילָה- לִּי יְהֹוָה מֵעֲשׂתִי זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים:

מכה זו כבר מחברת חלקי הגוף השונים בסוד "הֲדַם הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים בְּנַפְשׁוֹתָם" הוא כבד אדם.

מכה שביעית ברד – מגדילה איברים. מכה זו קשורה באבני בנין הגוף. חיזוק שרירים. תוספת שומן לגופו. תנועה ומוטוריקה. אף בלוטת יתרת המח משתתפת בגדילה והתחזקות הגוף העוברי.

נמצא התפתחות בין "פדת" "והפלה" ועתה "כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה". נכיר מחיצה גדולה היא קדש הקדשים, מחיצה שניה היא בין קדש לחול ומחיצה שלישית כמו העובר כבר גדל מתכונן לקראת האור בקצה המנהרה – זו היציאה לאויר, הירידה לעולם המוכר לנו.

שמות פרק ט

פסוק לב

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה:

בשלב זה העובר כבר נקרא בפינו תינוק-אדם או בשפת קדש 'תורה' על פיו.

במצב זה זוכו בני "כי אפילת הנה" בסוד "ודור רביעי ישובו הנה" אחרי שנוכו מעון.

בראשית פרק טו

פסוק טז

וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה:

ברד מתקשר עם אבני אלגביש אלו אבני בנין בחשבון אבן על גבי איש.

תכונה זו יוצרת את מקבץ התאים השזורים זה בזה. משמשים כקיר תומך לאדם, דפנות גמישות וחזקות לאין ערוך מכל קיר פיזי.

יחזקאל פרק יג

פסוק יא

אֱמֹר אֶל-טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה וְרוּחַ סְעָרוֹת תְּבַקֵּעַ:

פסוק יב

וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם:

פסוק יד

וְהָרַסְתִּי אֶת-הַקִּיר אֲשֶׁר-טַחְתֶּם תָּפֵל וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל-הָאָרֶץ וְנִגְלָה יְסֹדוֹ וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהֹוָה:

פסוק טו

וְכִלֵּיתִי אֶת-חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ:

מכה שמינית ארבה – נושאת בקרבה את המלבוש הוא כתנות עור. אחראי על הטחול בסוד "וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב".

משלי פרק ל

פסוק לג

כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ-אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב:

יחזקאל פרק לט

פסוק יז

וְאַתָּה בֶן-אָדָם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יֱהוִֹה אֱמֹר- לְצִפּוֹר כָּל-כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הֵאָסְפוּ מִסָּבִיב עַל-זִבְחִי אֲשֶׁר אֲנִי זֹבֵחַ לָכֶם זֶבַח גָּדוֹל עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר וּשְׁתִיתֶם דָּם:

"אֱמֹר- לְצִפּוֹר כָּל-כָּנָף וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ" לאחד עור ובשר יחדו בבחינת שס"ה גידים.

מכה תשיעית חשך – אחראי על בנית עצמות ומח עצם בסוד "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו-תֹהוּ וְאַבְנֵי-בֹהוּ". זהו בסיס שלד אדם בסוד "וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם".

ישעיה פרק לד

פסוק ט

וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה:

"וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה" זהו מדור קיבה. קיבה לה מיצים רבים מאכלים מזון אכיל וגם שאינו אכיל ואפילו רעיל ועדין גוברים עליו. משם המזון המאוכל חלקית, בדמות עיסה חומצית, עובר לתריסריון המקבל מרה מכיס המרה (המסע החמישי מתוך מ"ב המסעות של בני ישראל שם קבלו עליהם את דיני השבת ופרה אדומה) ומיצי לבלב מהלבלב.

פסוק י

לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ:

פסוק יא

וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ-בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו-תֹהוּ וְאַבְנֵי-בֹהוּ:

לפיכך ממקום של חשך "וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ".

ישעיה פרק נח

פסוק י

וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם:

פסוק יא

וְנָחֲךָ יְהֹוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו:

פסוק יב

וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת:

מכה עשירית בכורות – אחראית על פרו ורבו. איבר מין בבחינת ברית מ"ל. זהו גן יהודי הנישא בדמו של היהודי המפריד בינו לבין 'אבר גוי ערלה' הנקרא גם ד"ן בלע"ם של"א.

מכת בכורות מפעילה למעשה את ההוראה האחרונה בבחינת מכת חשמל לאות חיים בסוד "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" בבחינת רפ"ח ניצוצין.

בראשית פרק א

פסוק ב

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם:

פסוק ג

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי-אוֹר וַיְהִי-אוֹר:

עתה מתווסף לעובר מוחין בסוד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים" בבחינת 'אש להבה' היא הנשמה.

ויקרא פרק יג

פסוק יג

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ וְטִהַר אֶת-הַנָּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא:

"וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת" – שחין.

"אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ"- ארבה.

"וְטִהַר אֶת-הַנָּגַע כֻּלּוֹ" – דבר.

"הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא" – חשך ומכת בכורות.

ישעיה פרק לד

פסוק ה

כִּי-רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל-אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל-עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט:

"כִּי-רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי" להקריב "פטר רחם הזכרים".

שמות פרק יג

פסוק טו

וַיְהִי כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָֹה כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל-בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:

לסיכום:

עשר המכות מותאמים לשבעת הימים הראשונים של העובר בראשית התפתחותו.

בראשיתו זהותו עדין לא ברורה. פניו נמשכים מצורות שונות של בעלי חיים מהטבע, יש לו זימים וזנב. ומקומו עדין לא מובטח ומושרש.

שמות פרק ד

פסוק ח

וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן:

פסוק ט

וְהָיָה אִם-לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן-הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת:

קל האת הראשון הוא כח"ב הנושא בתוכו את המוחין השולט על כל מנגנון הקמת חיים. זה דצ"ך עד"ש באח"ב.

קל האת האחרון הוא תפארת המוליך את תקומת אדם מעפר באת ואל תשוב.

ואם לא יאמינו גם לשני האתת האלה ימלא נפשו ברגב אדמה יחד עם טיפת דם בסוד "וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת". זוהי נפש-עשיה.

(שמואל כהן)

תפיסה אקולוגית מצינו גם בבריאת העולם. סדר הנבראים הוא בסדר של מעברי האנרגיה בשרשרת המזון: ביום הראשון נברא האור שהינו מקור אנרגיה של הצמחים, ביום השלישי נבראו הצמחים – הממירים את אנרגית האור לאנרגיה כימית כך משמשים מַשְאַב מזון וקיום של בעלי חיים, ולבסוף ביום החמישי והשישי נבראו החיות.

אור

צמחים

בהמה אדם

סדר הנפגעים ממכות מצרים הוא הפוך מהמתואר בבריאת העולם. בתחילה נפגעו בעלי חיים ורק לאחר מכן הצמחים. סדר זה מסביר את העלייה בעוצמת המכות, שכן על פי התפיסה האקולוגית הפגיעה בצומח גוררת עימה ממילא גם פגיעה בבעלי חיים. המכה האחרונה בקבוצה זו היתה מכת חושך ומכה זו – שהופסקה בה למעשה אספקת האנרגיה הדרושה לקיום חיים על פני כדור הארץ – היתה בבחינת חזרה לתוהו ובוהו שקדם לבריאה. מכת בכורות קשורה בפן אחר של המכות.

בהמה

צמחים

חשך

אדם

במעבר בין עשר המכות לעשרת הדברות נמצא גדילה מלשון "מגדיל מגדול ישועות מלכו".

משלי פרק ד

פסוק כב

כִּי-חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל-בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא:

תוצאת המכה האחרונה, מכת בכורות, לאחד את כל המידעים למקום אחד על ידי מכת חשמ"ל.

חשמ"ל אחרת מ"ל ביום ח' לזכך את ה-'רעל' (האות ש').

כל חלק בגוף שמתפתח בכל מכה ומכה הינו התחלקות התאים בכל עשר המכות לשלביהם. כלומר אם העין מתפתחת במכת חשך הרי היא משלימה כל שלמותה בכל עשר המכות.

מענין שמלבד ספר שמות מופיעים עשר המכות גם בתהלים במגמת שוני בסדר המכות ובמספר שלהם העומד על שבע ולא עשר. נמצא שהאחד מייצג את בריאת בעלי חיים (תהלים עח) והשני את השרצים (תהלים קה).

תהלים עח

1.דם

2.ערב עם צפרדע

3.ארבה

4.ברד

5.חשך

6.דבר

7.בכורות

תהלים קה

1.חשך

2.דם

3.צפרדע

4.ערב עם כנם

5.ברד

6.ארבה

7.בכורות

וקם אדם על חברו להרגו:  

על דרך החיים אדם נולד כשבידו האפשרות לבחור בין טוב ורע. מה קורה כשהבחירה היא ברע? כעס, שנאה, זעם מובילים את האדם. במקרה שלפנינו נולד האדם עם מגמה – לרצות להרוג את היהודי, להשמיד אותו, כמעשה עמלק. על כן הוא נולד עם חסרון במלבושו, זה אדרת חסר ת' – כך כצפרדע באין מחזוריות נושם חמצן רעיל, לא יודע דרך אחרת.

בריאת אדם, עשר המכות, אוייב ישראל הוא גוי.

נמצא ד' פעמים מ' הרי המכה הראשונה ד"ם – "יקומם ממול". כזכור בימי שלמה שקטה הארץ, כי היה שלום וכאן נמצא את המילה שלום הפוכה – "ממול שלמה". וכשמפשיטים את אדרת האדם מעליו, זו מעטפת ההגנה, בבחינת אטמוספירה המגינה על כדור הארץ מפני הקרינה, אז נמצא האדם בכעס מתמיד.

מיכה פרק ב

פסוק ח

וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה:

במצב תקין מתהדר אדם במלבוש אור

תהלים פרק קד

פסוק ב

עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

צריך לזכור כי אדם נולד עם מזיקין שחלקם ידידותים לו. הדבר נעשה כדי לחזק את המערכת החיסונית מבפנים כמו מבחוץ. מול הכלים האלו נדרש האדם להתרומם לשיעור קומה, וזה על מנת לגבור על החומר, להתעלות לרוח.

אצל היהודי פורעים ומסירים חלק מהערלה ביום השמיני. אדם שנבחר להיות רע ואויב נותר בו הרעל פעיל בלבד, רעל שהוא גלוי.

חג פסח, חג יציאת מצרים, מעבדות לחרות.

2 תגובות על “עשר המכות: בריאתו של עובר

  1. Avatar
    אהרון לב הארי אומר:

    ארבה קשור לקיבה בסוד "כִּי לֹא יֵחָקֵר כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר" שכן אדם נדרש לאכול ואין השובע ניכר עליו, הרי הרעב רודף ללא לאות אחרי השבע כמו הכלב שרודף אחרי זנבו ולא משיגו.
    בין היתר "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ" הקשור לזרע ולריבוי (מתוך מיליונים רבים רק אחד מצליח לחדור לביצית).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *