עשרת בני המן

עשרת בני המן:

משתה לאורך ימים

אפיון שמם מלמד על סוד נסתר, סוד החבוי בו שמו של צורר הצריך לצאת מהמאורה שבו הוא נמצא על מנת להוציא לפועל את רשעותו – תכונה מולדת בגין חטאי העם עד לשאריתה, לשון כליה.

בראשית פרק ג

פסוק ח

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת-קוֹל יְהוָֹה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָֹה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן:

פסוק ט

וַיִּקְרָא יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶל-הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:

פסוק י

וַיֹּאמֶר אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא:

פסוק יא

וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן-הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ:

המן מתחבא בתוך העץ, עץ האלה שגובהו חמישים אמה, היא השער החמישים. המן למעשה מוסתר בתוך העץ, בבחינת לבוש העץ, זו הקליפה הקשה.

 

ירמיה פרק מח

פסוק יז

נֻדוּ לוֹ כָּל-סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמֹו אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה-עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה:

שמו הנוסף של המן הוא איכה. 'איכה המן' בבחינת "מטה עז" כי "וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמֹו אִמְרוּ אֵיכָה".

איכה פרק א

פסוק א

אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס:

"איכה ישבה בדד" היא אסתר ללא אב ואם ולה דד בשם מרדכי.

פסוק ד

דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר-לָהּ:

"והיא מר לה" הוא מרדכי.

פסוק ה

הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ כִּי-יְהֹוָה הוֹגָהּ עַל-רֹב-פְּשָׁעֶיהָ עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי- צָר:

להשמיד טף וזקן.

פסוק ו

וַיֵּצֵא (מִן בַּת-) [מִבַּת-צִיּוֹן] כָּל-הֲדָרָהּ הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה וַיֵּלְכוּ בְלֹא-כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף:

נבחרה אסתר להיות למלכה במקום ושתי.

פסוק ז

זָכְרָה יְרוּשָׁלַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶּיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד- צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ:

"בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד- צָר" הוא המן הרשע.

פסוק יג

מִמָּרוֹם שָׁלַח-אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל- הַיּוֹם דָּוָה:

"וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר" והתקים "ונהפוך הוא" ליהודים.

פַּרְשַׁנְדָּתָא דַּלְפוֹן אַסְפָּתָא פּוֹרָתָא אֲדַלְיָא אֲרִידָתָא פַּרְמַשְׁתָּא אֲרִיסַי אֲרִדַי וַיְזָתָא.

"פַּרְשַׁנְדָּתָא" – בפרסית קדומה 'הנשאל'. בגימטריה 1035, אחרת מלמד על שם העץ א'-ל"ה. תרגומו פרשן-דתא מלמד כי נרשמו בכתבים כי יקום צורר, משרש אלה, ומקורו בחסר מים, הוא

 

"דַּלְפוֹן" – באירנית עתיקה שומר השער. בגימטריה 170, אחרת עץ גבה שגבהו חמישים אמה. תרגומו דלפון, לשון רש כי מבקש להרוס בבחינת "עֲלֵה רֵשׁ" לשם 'עץ תליה'.

דברים פרק א

פסוק כא

רְאֵה נָתַן יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת:

"אַסְפָּתָא" – באירנית עתיקה סוס. ומזונו מספוא, החציר שיקום על מגדלו. מלמד על "פור הוא הגורל". חייו של אדם הם כחציר.

תהלים פרק קג

פסוק טו

אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ:

איוב פרק ח

פסוק יב

עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל-חָצִיר יִיבָשׁ:

זהו תא שלא מספיק לחיות כי אורך חייו קצר מועד.

"פּוֹרָתָא" – כי זו נחמה פורתא. משנפל הפור עד שיעלה וחבש ה' את עמו.

ישעיה פרק ל

פסוק כו

וְהָיָה אוֹר-הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהֹוָה אֶת-שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא:

"אֲדַלְיָא" – יאסוף צבא, לשון עד-לא-ידע. להראות עוצמתו הצבאית.

"אֲרִידָתָא" – בפרסית עתיקה יליד גזע הארי. מי המעריך עצמו נעלה מעל אחרים.

ישעיה פרק ט

פסוק יז

כִּי-בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן:

מי הלובש "גאות" לשון גאוה ופניו ילבשו "וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן". דרך מועל יד.

"פַּרְמַשְׁתָּא" – פר-משתא מי שאחד את כוחות אופל ורשע. אחרת פרש-מתא להורות על שריפת עצמות – שלא ישאר זכר.

"אֲרִיסַי" – באירנית עתיקה גר בין האריים (נחשבו גרמנים). מי המבקש להשמיד ולהרוג עד דכי-עצמות, לשון שריפת עצמות. בנים ובני בנים, משפחות ודורות – עד דור רביעי.

"אֲרִדַי" – באירנית עתיקה מטפל ודואג לאריים או בעל מבט ארי. מי המבקש לרדות באחרים, שלטון פחד.

שופטים פרק יד

פסוק ט

וַיִּרְדֵּהוּ אֶל-כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא- הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ:

"וַיְזָתָא" – בפרסית עתיקה זה שנולד יותר טוב. לשון הנבחר.

ואם נסכם:

על פי הוראה מגבוה הכתיבה בספר התורה-תנ"ך מחייבת את שמות עשרת בני המן להופיע מצד ימין של הספר כשהמילה וא"ת מופיעה מצד השמאל של הספר. כך נולד החלל ביניהם המבקש להתמלא פעם באלף שנה.

וזה מתחיל בפרשן-דתא, הוא האיש אשר יולד בכתובים, כי נולד בחסר – בשל חטא עם, והוא שומר השער, הנבחר, לשון הרייך השלישי, הרי פעם בשלשת אלפים שנה – א"ג (צרר אגגי). יאסוף קבוצה ועת משל התקופה, ויגבה מעל העם, להרוג ולהשמיד היהודים. יאסוף צבא. יבדיל עמים, ירים גחונו – גזע הארי. יחבר קבוצה ויבקש להוציא לפועל את הפתרון הסופי – כתוב בספרים. צבא שלם יעמוד לרשותו להוציא לפועל את הכתוב. דרך שלטון הפחד והטלת פור ועונש, דרך צמצום שטחי מחיה – גטו-אות. עד שרק עשירית תותר – אלו שארית הפליטה. וכך אחרי שכמעט אבדה לה האות ח' – תשוב ותתוקן מחדש.

אסתר פרק ט

פסוק י

עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת-יָדָם:

הכל בסוד "יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה".

דברים פרק כט

פסוק יז

פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה:

להמחשה:

נדמיין את אלאדין (אל הדינים) ומנורת הקסמים. אלאדין הטוב יבקש מג'ני, המכשף הגדול, לבנות לו בית גדול ואשה טובה וילדים טובים. אלאדין הרע יבקש מג'ני, המכשף הגדול, להרוס חצי עולם בשביל שהוא יוכל לבנות לעצמו את הטירה.

רק שעל מנת להפעיל את ג'ני, המכשף הגדול, יש לקרוא בשמות מיוחדים, במקרה שלפנינו, שמות עשרת בני המן.

פעם באלף שנה מצליחה הקליפה לפרוץ את כל המחסומים, זה לבוש שלא אוכל. כשהפירצה גדולה למדי, גוברים החטאים על המקום, אז מתרומם הרשע ממרבצו. למרות שמדובר בתכנית אב שלא הושלמה, שכן הוא נעצר במכה התשיעית, מכת חשך, ולמרות זאת בשעה הייעודה הוא מגיח לעולם.

המן במילוי מתקבל א"ר זה ראשית מלבוש הבראשית שלא הושלם – חסר מנוחה. מולו מתייצבים מרדכי היהודי בסוד "מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (בגימטריה 1912) לומר כי מוסתרת האות א' בחסר היא א'-סתר, היא אסתר לשלמות – 913. בכלל, לשלמות אדם הוא מתבקש להגיע ליום השבת, יום המנוחה. כאשר תנועת ששת הימים מולידה את מנוחת השינה, היא מנוחת הלילה. עם סיומה אדם מגיע למנוחת עולמים.

אובדן צלם אנוש מביא את האדם להיות חשוף שת. המן מביא את האנושות לדרגה פחותה מ"עירם" (ש"ך דינים) זו דרגת 'חשוף שת', לשון ירידה לארבע דורות אחורה. הרי המכה התשיעית בבחינת תשע פעמים לב (רפ"ח ניצוצין) חסר הלב האחרון (יצר לב האדם רע מנעוריו).

זכרו כי "עשרת בני המן" עולה במנין 1127 חסר 9 ל- "שְׁמַע יִשְרָאֵל יְהוָֹה אֱלהֵינוּ יְהוָֹה אֶחָד" (בגימטריה 1118) המכיל כ"ה אותיות חסר א"י, לשון איכ"ה, כשם העץ א"י-אל"ה, שלמות אלהי"ם. מענין כי במגילה לא מוזכר פעם אחת שם האלהים וכי אחשורוש מוזכר בשמו העליון – מלך העולם. לומר כי א'-חשורוש עולה במנין 1820 שזה שם האלהים המפורש (בראשית במילוי). וגם כי אחשורוש שקול כנגד 'שש מיליון יהודים'.

מצידו השני העליון של "עשרת בני המן" חסר 4 לתיקון 'ישר הפוך ישר', שזה 1131, ואם נחבר מצד האחד -4 ומצד השני 9- נקבל 49, שזו ליד"ה. אז הושלם התיקון.

המן הוא טרום לבוש בבחינת לבוש חסר נשמה. הרי 'איכה המן' בגימטריה 131 אל מול 'ישר הפוך ישר' בגימטריה 1131 להורות על המהפך בסוד "ונהפוך הוא" המתבצע על ידי מרדכי היהודי בבחינת שדי בצריך. כשהעיבור הושלם, אלו ע"ב שמות המיושבים בחלקו של האדם היודע להפריד ולהבחין בין טוב ורע. בשעה שאדם נפגם בתבונה והדעת לקויה נותר מהופך ותלוי בין שמים וארץ. חשבו על לונה גל – רכבת הרים הנעה במהירות מסחררת כשכל נוסעיה תלויים במהופך. במקרה של משולש בראמודה (המדמה את לידת המן) הסחרור הוא עצום במהופך רק ללא יציאה.

גירוש אדם וחוה מגן העדן היה בעקבות הגילוי של איכ"ה במילוי המלמד על ניצוץ, הוא האש. אש הניצוץ שהביא עמו כליה וברכה, הפרד ומשול, יצר ותאוה, מזון וזמן, עונש וקיום.

ואם מאבק הוא בין הטוב והרע הרי שהניצוץ המשלב בין שניהם, מבקש להפריד בין המות והחיים.

מאמרים קשורים

כשושנה בין החוחים: מה בין שושן הבירה לשושנה? מגילת אסתר מלמדת
תמצית מגילת אסתר: מדוע קוראים את מגילת אסתר? תמצית התורה. מדוע שם האלקים אינו מוזכר?
מרדכי והמן הרשע: רולטה מי יעלה בגורל? למי ישחק הקלף? תולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *