ספירת העומר

ספירת העמר:

49 יום לספירת העומר (Image by Bru-no)

חשיבות הספירה היא התפתחותית המקבילה לזכרון עמום. קחו עובר ברחם האם – הימים הראשונים ממלאים את מוכנותו לקבל עליו את עול החיים. ממקום חסר הכרה למקום בו אתה מבקש להיות בהכרה. כמו מפגש עם אהוב או אהובה. איזו התרגשות יש לאדם כשמישהו חשוב או משהו חשוב מצפה לו – נגיד פרס חיים או אוסקר.

הספירה היא לפי ימים ושבועות. המקבילה לימים היא שנים ולשבועות היא חדשים. הדבר מבטא את ערך החיים, משמעות החיים והתובנות שזכית להם.

מדוע סופרים פעמים?

כזכור נתקבלו שני לוחות, כאשר הראשונים נשברו נתבקש משה לשכתב את השניים.

הספירה הראשונה היא כנגד תורה שבעל פה – היום שלושים ואחד יום לעמר.

הספירה השניה היא כנגד תורה שבכתב – שהם ארבעה שבועות ושלושה ימים.

בעולמינו החומרי אדם נמדד לפי הישגיו והצלחותיו וגם לפי מספר כיבושיו. הבעיה של האדם מתחילה לא בדרכו כי אם בדרך שבה הוא השיג את מטרותיו. וחלילה ונפל מנכסיו. אדם הנמצא במעלה רוחנית אינו מאבד את נכסיו, אדרבא אלו עומדים לצידו בכל עת.

יש לשים לב כי חג השבועות, הוא יום קבלת התורה, מותנה ביום שלמחרת הפסח, ממחרת השבת. זה זמן זיכוך הנפש לקראת כניסת הנשמה.

חג הפסח הוא חג האביב "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה", זמן קציר שעורה המקדימה להבשיל, כשקרבן העמר מגיע דווקא מן השעורים, מול החיטה האפילה המבשילה לאיטה המוקרבת למזבח רק בתום ימי ספירת העמר. המעבר משעורה 'הראויה למאכל בהמה' לחיטה 'הראויה למאכל אדם' עד כי "וְלא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ".

זהו ההבדל בין שעור הלימוד של הנפש (השעורה) את הנשמה (החיטה) לבין המוכנות, הידיעה, לשון דעת של החיטה בבחינת 'נטע דעת'.

השעורה ממהרת להבשיל כי האדם מבקש להשיג את לימודו מהר, כמעשה היצר – סיפוק מהיר ומידי.

החטה המבשילה לאיטה מדמה את האיכות ואת הלימוד הארוך כמו גם המוכנות והדעת הנספגת בזמנה.

זכרו כי התורה צריכה להיות כל הזמן בתנועה. לכן היא נספרת בכל פעם ביום אחר ממחרת השבת-פסח.

מהו עמר:

עמר שהוא כריכה של שבלים שאינם עקודים. לצורך הענין נאספו יחדו ועדין יכולים לעוף ברוח.

עמר שהוא אלומה קטנה. קרן אור.

עמר שהוא עשרית האיפה.

האיפה שהיא זרע חמר.

עמר לפיכך שבלים המתאספים מרצונם.

עמר התנופה – ראשית הקציר הנאסף בפסח המוקדש לבית המקדש.

עמר לגלגלת.

האספות היהודי מהיום הראשון ועד היום הארבעים ותשע,קרי, 1-49, לפי ספירת העמר מתקבל 1225 שרש יהוד"י (35).

מנין זוהי אסיפה של עשרה אנשים לפחות, לצרכי תפילה.

ל"ג בעמר מאבלות לחג, לשמחה וגבורה.

טיפה סרוחה עניינה איפ"ה.

עמר שיש בו כניעה רפואה המתקה וקבלה.

40 שנה הלכו במדבר ואכלו מן.

ע-מ-ר דינו להתגבר על הר"ע. להתעורר בזמן.

מלא העמר מן.

משום כך מדהים להיווכח ש'עם-ראש' עולה במנין 'תורה'.

אם נחבר את היום האחד ועוד היום השני וכך הלאה, לפי ספירת העמר יתקבל 1225 שהוא שרש יהוד"י (35).
40 שנה הלכו במדבר ואכלו מן. כאשר מלא העמר מתקבל מן. לומר כי היכן שהמן הצטמצם הסתפק בעמר, שהוא היפוכו של המן.
עמ"ר מקומו בראש. יקרא עם-ראש (ישראל) מי שצריך לקבל את התורה. כידוע ספירת העמר נמשכת מ"ט ימים שלאחריה ביום החמישים מתקבלת התורה שבעל פה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *